טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים

מה זה טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים?

טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים הינו דיסציפלינה טיפולית המשלבת בתהליך ובמרחב הטיפולי בעלי חיים המותאמים לעבודה טיפולית. הטיפול ניתן על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית ספציפית והוא מבוסס על הקשר הטיפולי המשולש: מטפל-מטופל-בעל חיים, ועל כל האינטראקציות, התכנים וההיבטים העולים מקשר זה.

בשיטת טיפול ייחודית זו, נוכחות בעלי החיים מזרזת ומאפשרת תהליכים נפשיים רבים.

מה מיוחד בטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים?

בעלי החיים מביאים איתם לחדר הטיפולים עולמות תוכן שונים. הם יכולים להיות ביישנים או דומיננטים, סוליטריים או חברתיים, אימהות דואגות או אחים תוקפנים. לחלקם יש סיפור חיים עצוב או נכות פיזית. הם שמחים, נבהלים, כואבים, מתמודדים, ומשחקים – הכל באופן אותנטי, דינמי ואמיתי. התנהגויות ורגשות אלו מאפשרים למטופל נקודות חיבור לעולמו שלו - הם משקפים לו היבטים שונים בעצמו ומעודדים תהליכים לא מודעים של מנגנון ה"השלכה", בעזרתו חלקים כואבים ומאיימים של האדם מושלכים על החיה ומאפשרים התבוננות והתמודדות ממרחק בטוח ולא מאיים. לדוגמא, ליאור (שם בדוי), ילד שאמו נטשה אותו מפגין במהלך הטיפול כעס עצום על האמא אוגרת בכל פעם שהיא עוזבת את הגורים ויוצאת מהבית – כעס שאינו מעז לבטא כלפי אימו שלו.

בעלי חיים מייצגים גם את הצד היצרי שקיים בכל אדם – יצרים, דחפים, פנטזיות ומשאלות "אסורות" - שאינם מקבלים תמיד לגיטימציה אישית או חברתית. בנוסף, עולמות תוכן שלעיתים קשה "לנגוע" בהם, גם בטיפולים קונבנציונאלים יותר, כגון מגע, תוקפנות, מין, אוכל, עשיית צרכים, מחלות ומוות, קלים יותר לטיפול בעזרת בעלי החיים.

שיתוף בעלי החיים בתהליך הטיפולי מאפשר למטופל לחווות חוויות רגשיות אותנטיות, לקבל תיקוף רגשי לצרכיו ולרגשותיו  ולהתחבר לכוחות ההתמודדות והריפוי שלו. נוכחותו של המטפל היא הכרחית לתהליך, ורק השילוב של שלושת הגורמים יחד יוצר תהליך טיפולי משמעותי.

איך נולד הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים?

על אף שאזכורים לגבי הקשר הייחודי הקיים בין האדם לבעלי החיים נמצאו כבר בכתבים של פרויד ויונג, הפסיכולוג האמריקאי בוריס לוינסון הוא שגילה בשנות ה 60 את השפעתו הטיפולית של כלבו על אחד ממטופליו.

ד"ר לוינסון טיפל באותה תקופה בילד בעל מאפיינים אוטיסטים, וחש שהטיפול "תקוע"  ושהוא אינו מצליח ליצור קשר עם הילד. יום אחד, הגיעו, בטעות,  הילד ואימו בשעה מוקדמת לקליניקה. ג'ינגלס הכלב, ששכב באותה עת למרגלות כורסאתו של ד"ר לוינסון, ניגש ישירות לילד, כשכש בזנבו וליקק את פניו. הילד הגיב מיידית לכלב, רכן אליו, ליטף וחיבק אותו, ולוינסון הבין שמתרחש כאן תהליך מיוחד, שונה מהקשר שנוצר בין ילד למטפל מבוגר. לוינסון הסיק שבעלי החיים, המתקשרים בדרך לא מילולית, ראשונית ו"נקייה", תוך הפגנת קבלה ואהבה ללא תנאים וללא הצבת ציפיות, מביאים לטיפול הרגשי מאפיינים ייחודים, המקלים על יצירת הקשר הראשוני ועל התהליך הטיפולי כולו ופיתח הבנה זו לדיסציפלינה תיאורטית וטיפולית.

למי מיועד הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים?

טיפול הנעזר בבעלי חיים מתאים למגוון אוכלוסיות: ילדים ומבוגרים עם בעיות רגשיות, ילדים מהספקטרום האוטיסטי, ילדים עם בעיות קשב וריכוז, ילדים עם בעיות התנהגות, ילדים ונוער בסיכון, נוער עברייני, חולים פסיכיאטרים, קשישים, אסירים, נכים, חולים במחלות  כרוניות, נפגעי טראומה, אנשים הסובלים מפוביות מבעלי חיים, ועוד.

ישנם מטופלים, כדוגמת ילדים ונוער בסיכון, שטיפול הנעזר בבעלי חיים הוא הטיפול המשמעותי ביותר שקיים עבורם.

על אילו תיאוריות מקצועיות מסתמך הטיפול הנעזר בבעלי חיים?

טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים הוא למעשה גישה טיפולית ריגשית, הנשענת על תיאוריות פסיכולוגיות דינמיות שונות. ביניהן:

הגישה היונגיאנית – המתייחסת באופן כללי לבעלי החיים כסימבולים ומדברת על כוחו המרפא של הסימבול בטיפול ורואה בבעלי החיים ייצוג של ארכיטיפ הצל (החלק היצרי בנפשנו) שחשוב לתת לו לגיטימציה וביטוי.

פסיכולוגית העצמי (קוהוט) – המתמקדת בתהליכי אמפתיה, הכלה, שיקוף ותיקוף של יכולות וכוחות – תהליכים המתרחשים באופן טבעי בקשר עם בעלי החיים.

תאוריות יחסי האובייקט (כדוגמת קליין, בולבי, ויניקוט) – שעל פיהן ניתן לראות את מהות הקשר הנוצר בין המטופל לבעל החיים כקשר משמעותי, ראשוני, בסיסי וקדם-מילולי, אשר מחד- משקף מערכות יחסים מופנמות ומודלים של התקשרויות, ומאידך (בעזרת הליווי הטיפולי) – מאפשר רכישה של חוויות חדשות ומתקנות, עיבוד ושינוי דפוסים ישנים, והפנמות של ייצוגים חדשים, חיוביים ומקדמים. היכולת להשליך על בעל החיים חלקים כואבים וקשים של הנפש, מאפשרת עבודה טיפולית ממרחק בטוח ולא מאיים. המרחב הטיפולי הכולל בעלי חיים הוא דוגמא מוחשית למרחב המעברי של דונלד וויניקוט, בו מציאות פנימית נפגשת עם מציאות חיצונית, ממשי נפגש עם סימבולי, משחק נפגש עם חוקים, ודימיון נפגש עם מציאות.

הגישה האינטרסובייקטיבית (אוגדן, מיטשל) – הגורסת כי טיפול הינו מפגש הדדי בין שני אנשים, משקפת את מהות הטיפול הנעזר בבעלי חיים. בחירת בעלי החיים הספציפיים איתם עובד המטפל, הגדרת המרחב הטיפולי הייחודי, היחס של המטפל ואהבתו לבעלי החיים, כפי שמשתקפים במהלך הטיפול – הם העולם הסובייקטיבי של המטפל שנחשף בטיפול. לא קיים מטפל הנעזר בבעלי חיים שהוא ניטרלי, ויתרה מכך – סובייקטיביות המטפל היא כוח טיפולי משמעותי ביותר: היא פוגשת את הסובייקט של המטופל  בדיוק באותן נקודות ותכנים והיא מאפשרת תיקוף ריגשי ואמפטי. בטיפול הנעזר בבעלי חיים, ה"שדה הטיפולי הסובייקטיבי" מכיל לא רק את העולם הסובייקטיבי של המטפל ושל המטופל, אלא גם בעלי חיים, המאפשרים באופן מוחשי "לגעת בחוויה", ולהתנסות בחוויות רגשיות ואותנטיות. בעלי החיים גם מאפשרים, ואפילו דורשים, מהמטפל והמטופל, גמישות ויכולת השתנות בכל מפגש.

טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים בישראל

תחום הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים התפתח מאד בשנים האחרונות מבחינה מחקרית, תאורטית וקלינית.

בישראל, שהפכה לאחת המדינות המובילות בתחום, נפוץ הטיפול הנעזר בבעלי חיים במוסדות השונים של משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך ובמסגרות פרטיות שונות. לפני כ 12 שנה החלו ללמד את התחום בארץ וכיום קיימות תוכניות הכשרה במספר מוסדות אקדמאיים, ובקרוב מקווים לפתח תוכניות MA בתחום.

בשנת 2007 הוקם בישראל איגוד מקצועי בשם מ.ר.ח.ב שהינו הגוף הייצוגי הרשמי של המטפלים הנעזרים בבעלי חיים בישראל.